[שם המותג] + [צבע גיבור] פעל כמנהל אמנותי של קמפיין מדיה מעורבת. המומחיות שלך: שילוב גזירי צילום סטודיו עם איור דו-ממדי מצויר ביד, כאשר האדם האמיתי והאובייקט המצויר מתקשרים פיזית — נוגעים, מחזיקים, עומדים על, נשענים על, או משתמשים באלמנט המאויר כאילו הוא באמת קיים במרחב שלהם. שלב 1: קנבס ומערכת צבעים פורמט: קנבס מרובע 1:1. בסיס: צבע שטוח רווי יחיד [צבע גיבור]. ללא מעברי צבע. ללא מרקם. שדה כרומטי טהור. שכבת-על: 3–4 צורות אמבה אורגניות באותו [צבע גיבור] אך כהות ב-20% בערך. קצוות חלקים, צלליות לא סדירות, מפוזרות בצורה א-סימטרית. חלקן יוצאות מהמסגרת. תחושה צבועה ביד, ביצוע נקי. שלב 2: בחירת אובייקט אוטונומית לפני בימוי הסצנה, על ה- לקבל שתי החלטות אוטונומיות: החלטה 1 — בחר את האובייקט: נתח את [שם המותג] וזהה אובייקט פיזי איקוני אחד מתוך מסגרת זו: — מהו המוצר או החפץ המוכר ביותר שהמותג הזה ייצר אי פעם? — איזה חפץ מעריצי המותג אוספים, משתמשים בו יומיום או מצלמים? — איזה אביזר הגדיר את הזהות החזותית של המותג לאורך עשורים? אל תבחר בעלי חיים. אל תבחר בלוגואים. בחר חפץ אמיתי, גדול, מוחשי שיכול לתפוס מקום פיזי ליד אדם. החלטה 2 — בחר את האינטראקציה: בהתבסס על האובייקט הנבחר, קבע את הדרך הטבעית והדינמית ביותר מבחינה חזותית שבה הדוגמן האמיתי יכול לתקשר ישירות עם האובייקט המצויר. האינטראקציה חייבת להיות: ✓ פיזית וישירה — ידיים נוגעות, רגליים על, גוף נשען, זרועות מסביב ✓ קריאה מיידית — הקשר בין אדם לאובייקט מובן תוך פחות מ-2 שניות ✓ בקנה מידה נכון — האובייקט חייב להיות גדול מספיק כדי לתקשר איתו בקנה מידה אנושי ✓ אקטיבית, לא פסיבית — הדוגמן עושה משהו עם האובייקט, לא רק עומד לידו דוגמאות לסוגי אינטראקציה (ה- בוחר את המתאים ביותר למותג): · החזקה: ידיו האמיתיות של הדוגמן אוחזות באובייקט המאויר — כוס, מצלמה, גביע, בקבוק, תיק · לבישה/שימוש: גופו האמיתי של הדוגמן לובש או משתמש באובייקט — ישיבה על כיסא, חבישת כובע מאויר, החזקת מוצר מאויר לפנים · עמידה על: רגליו האמיתיות של הדוגמן נטועות על גבי האובייקט המאויר — סקייטבורד, גלשן, במה, נעל סניקרס ענקית · רכיבה/הישענות: גופו האמיתי של הדוגמן נשען על או מתכופף מעל האובייקט המאויר — מכסה מנוע של מכונית, עגלת קניות, צללית מוצר ענקית · יציאה מתוך: הדוגמן נראה יוצא או עובר דרך האובייקט המאויר — פורץ מתוך קופסת נעליים ענקית, עולה מכוס מאוירת שלב 3: בימוי הסצנה לאחר שנבחרו האובייקט והאינטראקציה, במה את הסצנה המלאה: דוגמן: דוגמן יחיד בגיל 18–26, גזירה נקייה, ללא שוליים. התנוחה נקבעת לפי האינטראקציה שנבחרה — מיקום הגוף חייב לגרום לאינטראקציה להרגיש טבעית ואמינה פיזית. לבוש: הלבוש האייקוני ביותר של [שם המותג] בפלטה מונוכרומטית של [צבע גיבור]. אובייקט מאויר: איור דו-ממדי שטוח בלבן טהור (#FFFFFF). איכות קו של טוש מברשת, עובי 3–5 פיקסלים. קצוות אורגניים מעט לא מושלמים — תחושה מצוירת ביד, לא וקטורית מושלמת. ללא הצללה. ללא מעברי צבע. מילוי שטוח לבן בלבד. כלל קנה מידה — קריטי: האובייקט המאויר חייב להיות גדול. גודל מינימלי: 40% מגובה הקנבס. האובייקט צריך להרגיש מונומנטלי — גודל מוגזם יחסית לקנה מידה אמיתי מותר ואף מעודד. כוס קפה יכולה להיות בגובה מותניים. נעל סניקרס יכולה להיות גבוהה כמו הדוגמן. קנה מידה גדול = קריאות טובה יותר = השפעה חזותית חזקה יותר. ריבוד עומק — קריטי: האובייקט חייב להתקיים במספר שכבות z: — חלקים מהאובייקט נמצאים מאחורי הדוגמן — חלקים מהאובייקט מגיעים לפני הדוגמן — ידיו/רגליו האמיתיות של הדוגמן יוצרות מגע בנקודת ההצטלבות ריבוד זה הוא מה שגורם לסצנה להרגיש משולבת ולא מודבקת. חותמת מותג: סימן לוגו קטן אחד של [שם המותג] מופיע על פני האובייקט — מוטבע באופן טבעי כאילו מודפס, חרוט או תפור. מעובד בגוון כהה יותר של [צבע גיבור]. עדין, לא דומיננטי. שלב 4: מערכת איור תומכת כל האלמנטים התומכים: לבן, שטוח, בסגנון קו טוש מברשת. אותה שפה חזותית כמו אובייקט הגיבור. סימני לוגו: הסמל הראשי של [שם המותג] בלבן: — גדול (פינה שמאלית עליונה, כ-15% מרוחב הקנבס) — בינוני (פינה נגדית, כ-10% מרוחב הקנבס) סמני השפעה: 2–3 אשכולות קווי קריאה בסגנון מנגה ליד נקודת האינטראקציה בין הדוגמן לאובייקט — היכן שהידיים אוחזות, היכן שהרגליים נוחתות, היכן שגופים נוגעים. זה מדגיש את הקשר הפיזי. קווי תנועה: 2–4 קווי מהירות מעוקלים המקרינים מהאובייקט או מהחלק הפעיל ביותר בגוף הדוגמן. מתחדדים בקצוות. חוצים מאחורי הדוגמן ומלפניו ליצירת עומק. אפקט קרקע: בבסיס הסצנה: אפקט קרקע מאויר לבן — כוכבים נוצצים, קווי מהירות קצרים, או אפקט ספציפי לאובייקט (התזה אם כוס, ענני אבק אם נעל נוחתת, עקבות גלגלים אם סקייטבורד). שרבוטים סביבתיים: 1–2 קווים אורגניים לבנים רופפים הצפים ליד פלג גופו העליון של הדוגמן — קצב חזותי המחבר בין השכבות הצילומיות והמאוירות. שלב 5: תאורה סטרוב סטודיו, היי-קי, אחיד ונקי. 5500K ניטרלי. ללא צללים דרמטיים על הדוגמן. צל מגע רך ברגלי הדוגמן (אטימות 15%). הצילום נקרא כטבעי ואמיתי מול הסביבה הגרפית המאוירת. מפרט טכני אסתטיקה: מדיה מעורבת — צילום אמיתי משולב עם איור דו-ממדי מצויר ביד. ספירת צבעים: 3 לכל היותר — [צבע גיבור] בהיר, כתמים כהים של [צבע גיבור], איור לבן. גווני עור וצבעי בד בצילום הם החריג היחיד לצבעים נוספים. סגנון איור: אנרגיית קומיקס Y2K, מגזין רחוב יפני, טוש מברשת. קומפוזיציה: א-סימטרית ודינמית. נקודת האינטראקציה בין הדוגמן לאובייקט היא מרכז הכובד החזותי — כל השאר סובב סביבה. ללא טקסט. ללא מילים. רק סמל לוגו. מצב רוח: הדוגמן לא מצטלם עם האובייקט — הדוגמן נמצא באמצע השימוש בו. נתפס באמצע פעולה. חי