[לברון ג'יימס]. פעל כמעצב גרפי המתמחה בפוסטרים של זיכרונות ספורט ומוזיקה בסגנון "מודרני וינטג'". 1. לוגיקת צבע (אוטונומית): נתח את הנושא: זהה מיד את הצבע האיקוני היחיד המשויך ל[שם אדם / דמות] (למשל, אם מייקל ג'ורדן -> אדום שיקגו; אם פרינס -> סגול; אם מנכ"ל ספוטיפיי -> ירוק זוהר). הרקע: מלא את כל הרקע בצבע מותג זה, צבע אחיד וזוהר. טקסטורה: החל שכבת גרעין סרט כבד וגלוי על הצבע האחיד כדי להיפטר מהשלמות הדיגיטליות. 2. קומפוזיציה מרכזית (סילואט נארטיבי): המכל: שם תצלום חתוך בשחור ולבן בגודל עצום, ניגודיות גבוהה של [שם אדם / דמות] במרכז. הוא יכול לחרוג מעט מהגבולות העליונים או הצדדיים (חיתוך דינמי). מילוי ה"מונטאז'" (קריטי): הפנים של בגדי הנושא או הצללים בגוף אינם שחור אחיד. הם מלאים בקולאז' מונוכרום מורכב. תוכן הקולאז': בתוך הסילואט, שכבת תמונות קטנות יותר, ניגודיות גבוהות המייצגות אבני דרך מפתח בקריירה, כותרות עיתונים, תנוחות מפורסמות או מכונות/כלים רלוונטיים המשויכים אליהם. אפקט ויזואלי: זה יוצר אפקט "חשיפה כפולה" שבו צורת הגיבור מספרת את הסיפור שלו. 3. אסתטיקת הדפסה (חציון ועיתון): אפקט חציון: החל דפוס "נקודות חציון גס" (אפקט מסך עיתון) ברור על כל הדמות המרכזית והקולאז'. הנקודות צריכות להיות גלויות, יוצרות את האסתטיקה הרטרו של ז'ורנל/עיתון משנות ה-90. ניגודיות: התמונה חייבת להיות בדיון דו-טון או טרי-טון (צבע רקע + דיו שחור + שטח שלילי של נייר לבן). אין תמונות בצבע מלא. 4. אלמנטי כותרת תחתונה (מיתוג): שמאל תחתון (לוגו): שם לוגו או איקון ספציפי רלוונטי לנושא (למשל, לוגו של קבוצה, לוגו של חברה או סמל אישי). גודל: קטן ובלתי בולט (בערך 15% מרוחב). צבע: ניגודיות גבוהה לרקע (לבן או שחור). ימין תחתון (חתימה): שם את החתימה/האטוגרף של הנושא. לוגיקה: אם החתימה בתחום הציבורי, הדמה את האמיתית. אם היא דמיונית, צור חתימה בכתב יד אמינה. צבע: אותו צבע ניגודיות כמו הלוגו. פלט: עיצוב פוסטר בסגנון וינטג' גולמי ומלוטש